ישראל ממשיכה לקדם שילוב בין חקלאות לאנרגיה ירוקה, כשהפעם החשיבות הלאומית של התחום באה לידי ביטוי גם בהטבות מיסוי והקלות רגולטוריות. החוק החדש שאושר בכנסת מעניק פטור זמני מהיטלי השבחה, במטרה להזניק את הפיתוח האגרו-וולטאי ולהבטיח ודאות כלכלית ליזמים ולחקלאים.
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמקדם משרד האנרגיה והתשתיות, המעניקה פטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו-וולטאיים לתקופה של שנה. במסגרת המתווה הרשויות המקומיות יפוצו על פיצוי זה באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בנוסף אושר פטור מהיטלי תיעול וסלילה, כל עוד ייעוד הקרקע המקורי אינו משתנה. האם הצעד הזמני לעידוד התקנת מערכות סולאריות בישראל יהפוך לקבוע?
תכלית החוק: ודאות רגולטורית ופיתוח מואץ
המהלך נולד בכדי לעודד את המשך הקידום והפיתוח של התחום האגרו-וולטאי והקירוי הסולארי בישראל, תוך הענקת ודאות רגולטורית וכלכלית לשוק. במשרד האנרגיה והתשתיות מציינים שהפטור הזמני יפעל עד להשלמת עבודתו של צוות בין-משרדי, אשר יגבש במהלך החודשים הקרובים הסדר קבוע לנושא היטלי ההשבחה.
החקיקה היא פרי הסכמה רחבה בין משרד האנרגיה והתשתיות לבין כלל גורמי הממשלה, השלטון האזורי, הרשויות המקומיות, נציגי החקלאים וחברות האנרגיה הנקייה – מתוך הבנה משותפת של החשיבות הלאומית במימוש הפוטנציאל של תחום זה.
יעד של 5,000 מגה-וואט עד 2035
במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים כי עד שנת 2035 ניתן יהיה להקים בישראל כ-5,000 מגה-וואט של מתקנים אגרו-וולטאיים. הישג אשר עשוי לתרום ל:
- חיזוק ביטחון האנרגיה של ישראל.
- עמידה ביעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת.
- שמירה על רציפות הקרקע החקלאית וחיזוק ההתיישבות.
רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות:
"היום התקדמנו עוד צעד במימוש החזון להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום האגרו-וולטאי. ישראל מובילה הן בחקלאות והן בייצור אנרגיה מתחדשת מהשמש, ולהערכתנו חלק משמעותי מהאנרגיה המתחדשת שתוקם בישראל בעשור הקרוב ישולב בפעילות חקלאית. כך נוכל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת, ובמקביל לחזק את ביטחון המזון ואת ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל".
מה הם מתקנים אגרו-וולטאיים?
מערכת סולארית אגרו-וולטאית (Agrivoltaics או Agri-PV) היא שיטה לשילוב דו-שימושי בקרקע. כלומר, גידול תוצרת חקלאית (כמו מטעים, שדות ירקות או מרעה) במקביל לייצור חשמל נקי באמצעות פאנלים סולאריים על אותו תא שטח.
מערכות סולאריות קרקעיות (GMPV) הן פתרון משתלם לייצור אנרגיה מתחדשת אך דורשות צריכת שטח גבוהה ובאובדן אדמות חקלאיות פוריות. בישראל, שהיא מדינה צפופה בעלת קצב גידול אוכלוסייה מהיר, מחסור בשטחים פתוחים ואתגרי אקלים וביטחון.
טכנולוגיה אגרו-וולטאית (APV) מזמנת מודל דו-שימושי המשלב עיבוד חקלאי וייצור אנרגיה נקייה על אותו תא שטח, ומזמינה אותנו לחשוב מחדש על עתיד האנרגיה הסולארית.
נכון להיום כ-93% מהתוכניות האגרו-וולטאיות בישראל מרוכבות מטבע הדברים במחוזות החקלאיים – הצפון והדרום – כאשר 57% מתוכן בדרום הארץ. זאת ועוד, המערכות הסולאריות החקלאיות בדרום ובצפון גדולות בממוצע פי שניים ביחס למערכות במחוזות ירושלים וחיפה. כך עולה מדוח שפורסם לאחרונה על ידי הפורום הישראלי לאגרו וולטאי (תמונת מצב תחום האגרו וולטאי בישראל, פברואר 2026).