עסקים שכבר התקינו מערכת סולארית מגלים שהשאלה הבאה אינה תמיד אם להוסיף עוד פאנלים, אלא איך להשתמש טוב יותר בחשמל שכבר מיוצר. מערכת סולארית מייצרת את עיקר האנרגיה בשעות היום, אבל צריכת החשמל של מפעל, מרכז מסחרי, משרד או עסק יכולה להימשך גם בשעות שבהן הייצור הסולארי יורד. תוספת אגירה מסחרית מאפשרת לשמור חלק מהחשמל בסוללות ולהשתמש בו במועד אחר, בהתאם לצרכים ולמודל הכלכלי של האתר. באמצעות אגירה ניתן להגדיל צריכה עצמית, לנהל עומסים, לצמצם רכישת חשמל בשעות מסוימות ולעיתים גם לתכנן גיבוי לעומסים קריטיים. עם זאת, לא כל מערכת קיימת מתאימה אוטומטית לשדרוג. ההחלטה צריכה להתבסס על נתוני הצריכה, כמות הייצור, מבנה התעריפים, החיבור לרשת ותשתית החשמל באתר.
מה זה תוספת אגירה מסחרית למערכת קיימת?
תוספת אגירה מסחרית היא שילוב של מערכת סוללות ומערכות ניהול אנרגיה בפרויקט שכבר מייצר חשמל, בדרך כלל באמצעות מערכת סולארית. במקום שכל החשמל המיוצר ישמש מיד או יוזרם לרשת, ניתן לאגור חלק ממנו ולפרוק אותו מאוחר יותר. התוצאה היא גמישות גבוהה יותר בניהול האנרגיה. לדוגמה, עסק שמייצר עודפי חשמל בצהריים אך ממשיך לצרוך חשמל בעוצמה גבוהה בערב יכול להעביר חלק מהייצור לשעות שבהן הוא באמת נחוץ לו. תוספת אגירה למערכת יכולה להשתלב גם במודל של צריכה עצמית, שבו החשמל הסולארי מזין קודם את העסק והעודפים מנוהלים בהתאם לתכנון. המטרה אינה רק "לשמור חשמל", אלא להחליט מתי נכון לטעון את הסוללה ומתי נכון לפרוק אותה כדי לייצר ערך כלכלי ותפעולי.
איך יודעים אם העסק באמת צריך אגירה?
הבדיקה הראשונה צריכה להתמקד בפרופיל הצריכה. עסק שמייצר הרבה חשמל בשעות היום וצורך אותו באותו זמן עשוי לנצל כבר כיום חלק גדול מהייצור הסולארי שלו, ולכן ייתכן שהצורך באגירה יהיה קטן יותר. לעומת זאת, מפעל שעובד במשמרות, מרכז קירור שפועל גם בערב או עסק עם עומסים גבוהים בשעות שבהן הייצור הסולארי יורד עשויים לקבל ערך גדול יותר מאגירה. כדי לבדוק זאת בצורה מקצועית משתמשים בנתוני צריכה ברזולוציה גבוהה, למשל נתוני רבע שעה, שמאפשרים לראות מתי העסק צורך חשמל וכמה. לאחר מכן משווים אותם לייצור הסולארי ומזהים עודפים, שעות שיא ופערים בין ייצור לצריכה. רק לאחר הניתוח הזה ניתן להחליט אם תוספת אגירה מסחרית רלוונטית ובאיזה גודל מעבר לפרופיל הצריכה קיימת אופציה כלכלית נוספת שבה כאשר הגג לא מנוצל כולו ויש מקום להוספת מערכת סולארית גם אם הצריכה אפסית , ניתן למכור חשמל לפי הסדרה בתעריפי בונוס למערכות שיזרימו אנרגיה בשעות אחר הצהריים בתעריף קבוע לפי כל עונה בשנה ולפי גודל המערכת.
למה פרופיל הצריכה חשוב יותר מחשבון החשמל החודשי?
חשבון חודשי מספר כמה חשמל העסק צרך, אבל הוא לא מספר מתי הצריכה התרחשה. עבור מערכת אגירה, העיתוי הוא קריטי. שתי חברות יכולות לצרוך בדיוק אותה כמות קוט"ש בחודש, אבל אחת משתמשת ברוב החשמל בשעות הצהריים והשנייה צורכת חלק גדול ממנו בשעות הערב. במקרה הראשון, מערכת סולארית יכולה לספק חלק גדול מהצריכה ישירות. במקרה השני, אגירה יכולה להיות משמעותית יותר. לכן, בעת בחינת אגירת אנרגיה מסחרית חשוב להבין את עקומת הצריכה ולא רק את הסכום הכולל. נתוני רבע שעה מאפשרים לזהות מתי נוצרים פיקים, האם יש עומסים קבועים בלילה, כמה ייצור סולארי נשאר ללא שימוש עצמי והאם ניתן להעביר אנרגיה משעות מסוימות לאחרות.
מה ההבדל בין קיבולת אגירה להספק?
כאשר מסתכלים על מפרט של מערכת אגירה מופיעים בדרך כלל שני נתונים מרכזיים: קיבולת והספק. קיבולת נמדדת בקוט"ש ומתארת כמה אנרגיה אפשר לאגור. הספק נמדד בקילוואט ומתאר באיזו מהירות ניתן לטעון או לפרוק את המערכת. לדוגמה, עסק שצריך להחזיק עומס גבוה למשך זמן קצר עשוי להזדקק להספק פריקה משמעותי, בעוד עסק שמנסה להעביר אנרגיה לאורך מספר שעות יזדקק לקיבולת גדולה יותר. לכן, בחירה לפי מספר הקוט"ש בלבד עלולה להיות מטעה. בקטלוג מערכות האגירה המסחריות קיימים פתרונות בקיבולות שונות, ובהם SolarEdge CSS-OD 107 kWh, SolarEdge CSS-OD 197 kWh, JINKO SunGiga 261 kWh ו-JINKO SunGiga 522 kWh. הטווח הזה ממחיש עד כמה גודל המערכת צריך להיות מותאם לכל אתר בנפרד.
איך אגירה יכולה להקטין הוצאות חשמל?
אגירת אנרגיה מסחרית יכולה לסייע בהפחתת עלויות בכמה דרכים, בהתאם למודל הפעילות של העסק. אחת האפשרויות היא לאגור עודפי חשמל סולארי בשעות הצהריים ולהשתמש בהם בשעות מאוחרות יותר במקום לרכוש חשמל מהרשת. אפשרות נוספת היא Peak Shaving, כלומר שימוש בסוללה כדי לצמצם את העומס שנמשך מהרשת בשעות שבהן העסק מגיע לשיאי צריכה. במקרים מסוימים ניתן גם לבצע ארביטראז' תעריפים, כלומר לטעון את המערכת בשעות שבהן החשמל זול יותר ולפרוק אותה בשעות יקרות יותר, בכפוף להסדרה ולמבנה התעריפים של האתר. כאשר עסק פועל לפי תעו"ז, העיתוי של הצריכה יכול להשפיע משמעותית על החשבון, ולכן מערכת אגירה שמנוהלת נכון יכולה להפוך לכלי כלכלי ולא רק לפתרון טכנולוגי.
האם תוספת אגירה מתאימה רק לעסק שכבר יש לו מערכת סולארית?
לא. מערכת אגירה יכולה לפעול גם ללא מערכת סולארית, למשל לצורך ניהול עומסים או ניצול פערי תעריפים, בהתאם לתשתית ולתכנון. עם זאת, השילוב עם מערכת סולארית מאפשר שימוש נוסף ומשמעותי: אגירת עודפי ייצור ושימוש בהם בשעות שבהן השמש כבר אינה מייצרת. בעסק שבו המערכת הסולארית כבר קיימת, ניתוח כמות החשמל שמוזרמת החוצה מול כמות החשמל שנרכשת מאוחר יותר יכול לתת אינדיקציה ראשונית לפוטנציאל של אגירה. לכן , תוספת אגירה למערכת קיימת היא במקרים רבים שדרוג שמטרתו לשפר את ניצול האנרגיה שכבר מיוצרת באתר, ולא להתחיל מחדש את הפרויקט כולו.מערכת אגירה ללא מערכת סולארית אינה יכולה להזרים חשמל לרשת זהו תנאי סף
אילו מערכות אגירה מסחריות יכולות להתאים לעסקים?
מערכות מסחריות מגיעות בקיבולות ובתצורות שונות כדי להתאים לפרופילים שונים של צריכה. SolarEdge CSS-OD 107 Battery Cabinet למשל, מציעה קיבולת של 107 קוט"ש, בעוד SolarEdge CSS-OD 197kWh מספקת קיבולת גבוהה יותר. במקביל קיימות מערכות JINKO SunGiga ALL-IN-ONE בקיבולות של 261 קוט"ש ו-522 קוט"ש, המיועדות ליישומי C&I. קיימים גם פתרונות Utility לפרויקטים בהיקפים גדולים יותר. המשמעות היא שלא נכון לחשוב על אגירה כמוצר אחד. עסק בינוני, מפעל גדול ומתקן תשתית אינם זקוקים לאותה מערכת. בחירת הפתרון צריכה להיעשות לפי מטרת האגירה, צריכת האתר, שטח ההתקנה, יכולת החיבור וההספק הנדרש.
האם מערכת אגירה יכולה לספק גיבוי בהפסקת חשמל?
מערכת אגירה יכולה להיות חלק מפתרון גיבוי, אבל עצם קיומה של סוללה אינו מבטיח שכל העסק ימשיך לעבוד בזמן הפסקת חשמל. כדי לקבל גיבוי צריך לתכנן מראש אילו עומסים קריטיים יישארו פעילים, כמה זמן נדרש להחזיק אותם ומה ההספק שהמערכת צריכה לספק. במפעל, למשל, ייתכן שלא יהיה צורך לגבות את כל קווי הייצור אלא רק מערכות בקרה, שרתים, מערכות קירור או ציוד קריטי אחר. במרכז לוגיסטי ייתכן שהעדיפות תהיה למערכות מחשוב, בטיחות ותפעול. לכן, אם רציפות תפעולית היא אחת ממטרות הפרויקט, היא צריכה להיות מוגדרת כבר בשלב התכנון. מערכת אגירה שמתוכננת לחיסכון בלבד אינה בהכרח זהה למערכת שמתוכננת גם לגיבוי.
מה חשוב לבדוק לפני ההתקנה?
לפני שמוסיפים אגירה למערכת קיימת צריך לבדוק את התשתית החשמלית, לוחות החשמל, החיבור לרשת, הממירים הקיימים, מערכות ההגנה והמקום הפיזי להצבת הציוד. מערכת אגירה מסחרית כוללת לא רק סוללות אלא גם מערכות בקרה, PCS, מערכות ניהול אנרגיה ולעיתים גם פתרונות קירור. בנוסף, יש להתייחס לנגישות לצורך תחזוקה, תנאי הסביבה והיכולת להרחיב את המערכת בעתיד. התכנון צריך לשלב בין הצד החשמלי, הכלכלי והתפעולי. מערכת גדולה מדי יכולה להגדיל את ההשקעה בלי לייצר ערך נוסף, בעוד מערכת קטנה מדי עלולה שלא לספק את ההספק או משך הפריקה שהעסק צריך. חשוב לוודא כי למוצר הנבחר קיימים כל האישורים מטעם כיבוי אש ותקנים חשמליים.
איך מחשבים כדאיות כלכלית של תוספת אגירה?
אין תקופת החזר אחת שמתאימה לכל עסק. הכדאיות תלויה במחיר המערכת, פרופיל הצריכה, תעריפי החשמל, כמות הייצור הסולארי, מספר מחזורי הטעינה והפריקה והמטרה שלשמה הותקנה המערכת. עסק שמצליח להעביר כמות משמעותית של אנרגיה משעות שבהן היא פחות שווה לשעות שבהן היא יקרה יותר עשוי לראות ערך כלכלי שונה מעסק שבו כמעט כל הייצור הסולארי נצרך מיד. בנוסף, יש להביא בחשבון את הערך של גיבוי ורציפות תפעולית, שאינו תמיד נמדד רק בחיסכון בחשבון החשמל. לכן, לפני שמחליטים על תוספת אגירה מסחרית, מומלץ לבנות מודל כלכלי שמבוסס על נתוני אמת של האתר ולא על הערכות כלליות.
שאלות נפוצות
האם אפשר להוסיף אגירה למערכת סולארית שכבר פועלת?
כן, במקרים רבים ניתן לבצע תוספת אגירה למערכת קיימת. עם זאת, צריך לבדוק את תשתית החשמל, סוג הממירים, נקודת החיבור, מערכות הבקרה והתאימות בין הציוד הקיים למערכת החדשה ואת כלכליות המערכת !. הכלכליות הגבוה יותר היא בגגות שבהם הגג לא נוצל במלואו וניתן להוסיף הגדלה למערכת הסולארית
כמה קוט"ש אגירה עסק צריך?
הקיבולת תלויה בפרופיל הצריכה ובמטרת המערכת. עסק שרוצה לגבות עומס למשך שעה זקוק לתכנון שונה מעסק שרוצה להעביר אנרגיה מהצהריים לערב במשך כמה שעות. לכן אי אפשר לקבוע גודל רק לפי שטח העסק או גודל המערכת הסולארית.
האם אגירה מסחרית מתאימה רק למפעלים?
לא. מתקני אגירה מסחרית יכולים להתאים גם למרכזים לוגיסטיים, קניונים, משרדים, מוסדות, מרכזי קירור, מתקנים חקלאיים ואתרים נוספים בעלי צריכת חשמל משמעותית.
מה ההבדל בין מערכת של 107 קוט"ש למערכת של 522 קוט"ש?
ההבדל המרכזי הוא בכמות האנרגיה שניתן לאגור, אבל זה אינו הנתון היחיד. צריך לבדוק גם הספק טעינה ופריקה, התאמה לעומס, תשתית, מערכת בקרה ומטרת הפרויקט. ואת השטח המקסימאלי הקיים במבה להקמת המערכת.
האם אגירת אנרגיה יכולה להגדיל את הצריכה העצמית של העסק?
כן. כאשר המערכת הסולארית מייצרת יותר ממה שהעסק צורך באותו רגע, ניתן לאגור חלק מהעודפים ולהשתמש בהם מאוחר יותר. כך ניתן להגדיל את שיעור החשמל הסולארי שנצרך באתר עצמו.
האם כדאי להוסיף אגירה רק בגלל שיש עודפי ייצור?
לא בהכרח. עודפים הם אינדיקציה טובה לבדיקה, אבל צריך לבחון גם את שעות הצריכה, התעריפים, עלות המערכת והאפשרויות האחרות לשימוש בחשמל. רק ניתוח מלא יכול לקבוע אם ההשקעה כדאית.
לסיכום: אגירה מסחרית היא החלטה של ניהול אנרגיה
תוספת אגירה מסחרית יכולה להפוך מערכת סולארית קיימת למערכת גמישה יותר שמאפשרת לנהל את האנרגיה לפי צרכי העסק ולא רק לפי שעות השמש. היא יכולה לסייע בהגדלת הצריכה העצמית, בניהול עומסים, בהפחתת רכישת חשמל בשעות מסוימות ובהכנת פתרונות גיבוי לעומסים קריטיים. עם זאת, אין מערכת אחת שמתאימה לכל עסק. לפני שמחליטים על קיבולת, הספק או דגם, צריך לנתח את פרופיל הצריכה, הייצור הסולארי, תעריפי החשמל והתשתית הקיימת. כאשר התכנון מבוסס על נתונים אמיתיים ועל מטרה עסקית ברורה, אגירת אנרגיה מסחרית יכולה להפוך מרכיב טכנולוגי לכלי משמעותי בניהול האנרגיה של הארגון.
יש להדגיש כי בדר"כ מערכת אגירה לגיבוי אינה כלכלית, לכן לבצע הפרדה בכלכליות המערכת בין אגירה לגיבוי חירום לבין אגירה לצריכה /הזרמה לרשת.
