מחקר מקיף של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס (UC Davis) שפורסם לאחרונה בחסות ארגון המדיניות הציבורית Next 10, חושף שכ-37% מנהגי הרכבים החשמליים בארה"ב יבחרו מראש בעמדות טעינה מסחריות שמגיעות "בילד-אין" עם מעטפת שירותים ונוחות. החוקרים מצאו, לדוגמה, שסמיכות למסעדות ולבתי קפה מזניקה את מספר ההטענות החודשי עד פי 2.7.

מיכאל אלנברג, מנהל תחום EV בתדיראן פתרונות אנרגיה, לא מופתע כלל מהמספרים. להפך.

"לפני חמש שנים, בראשית דרכה של התשתית המהירה לטעינת DC בישראל, התפיסה הייתה שעמדות הטעינה המסחריות צריכות בעיקר לא להפריע", אומר אלנברג, "כך, למשל, הוותיקים שבתחום זוכרים שאחת העמדות החלוציות הותקנה בפאתי מתחם 'אם הדרך'. נהגים נדרשו לחצות מסע שלם בכל הקניון בכדי להגיע אליה ורק ברי מזל זכו להיכנס אל הארץ המובטחת".

"אלה היו ימים שבהם אף אחד לא חשב על המושג חוויית טעינה אבל עכשיו הכל משתנה".

חוויית טעינה מושלמת: מיקומים מרכזיים, מוארים ונגישים

אלנברג מסביר שאנחנו חיים במציאות שבה כלי רכב נטענים מהווים למעלה משליש ממסירות הרכב החדש בישראל לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, וכללי המשחק השתנו לחלוטין בהתאם לגבי האופן שבו נתפסות עמדות טעינה DC מהירות.

"בעולם הנדל"ן, המיקום הוא חזות הכול ותחום הטעינה הוא לא יוצא מן הכלל", מדגים אלנברג, "עמדות טעינה רבות ממוקמות בפריים לוקיישן. זה שאנחנו רואים אותן מוצבות פעמים רבות ליד חניות לבעלי מוגבלויות – במיקומים הכי מרכזיים, מוארים ונגישים במתחם, זוהי עדות מובהקת לתפיסה מסחרית אותנטית שמבינה את המגמות הצרכניות".

אלנברג אומר את הטרנספורמציה הזו אפשר להסביר גם דרך פירמידת הצרכים של חוויית הטעינה.

הנדבך הבסיסי – לראות את האדם שמטעין

כל טעינת רכב חשמלי מתחילה בצורך הבסיסי – הטענה בתנאים נוחים. דהיינו, איתור מהיר של עמדת הטעינה עם שילוט מדויק והקמת העמדה בסביבה שמכבדת את הנהג ונוסעיו. כולל כאשר מדובר על משפחות עם ילדים.

"היום, כשאנחנו מדברים על חוויית טעינה, אז כבר בשכבה הראשונה אנחנו מסתכלים על האדם שעומד שם", אומר אלנברג. "במילים הכי פשוטות אני צריך גג שיגן עליי מפני גשם שוטף או שמש יוקדת בזמן שאני מחבר את הכבל. אני צריך מזנון נוח בסמיכות כדי לחטוף משהו לאכול או לשתות ואם אפשר, אז גם Wi-Fi מהיר וכדומה".

"עמדות טעינה מצליחות רבות משלבות גם מתקני שעשועים שמאפשרים לילדים להוציא אנרגיה בבטחה. חשוב לזכור שמשפחות רבות בישראל מחזיקות רכב נטען אך גרות בבניין משותף ולא תמיד יכולות ליהנות מפתרון של עמדת טעינה ביתית. אם עמדת הטעינה המסחרית מאפשרת הגעה משפחתית, זה שדרוג משמעותי כאשר המשפחה יוצאת לטיול ויכולה לעצור בדרך".

בהמשך לזה, ברמה המסחרית, חשוב להכיר מושג נוסף – מימוש הפוטנציאל המסחרי (Dwell Time). זמן טעינה ממוצע של 20 עד 40 דקות הוא לא עוד "זמן המתנה כפוי", אלא חלון צריכה ופדיון ישיר למסחר, לבתי קפה ולחנויות הנוחות שבמתחם.

התאמה לכל תת-דגם חדש שנכנס לשוק

לאחר שעמדת הטעינה עונה על הצורך של נוחות בסיסית, אנחנו עוברים לצרכים מורכבים יותר כמו ביקוש שעולה מהשטח לעמדות מודרניות עם מסך מגע צבעוני רחב, מואר וברור. בעלי רכבים רוצים שתהליך ההתנעה יהיה קצר במיוחד ואפילו שאי הוודאות לגבי התפעול תתפוגג מיד עם חיווי ויזואלי ברור ומרגיע: "החלה טעינה".

השקט הטכנולוגי מאחורי הקלעים בא לידי ביטוי גם באמינות התהליך בזכות תקשורת רציפה (Handshaking) מול עשרות מותגים ותתי-דגמים חדשים.

"שוק הרכבים הנטענים בישראל כולל עשרות רבות של דגמים ותתי דגמים ועמדת טעינה מסחרית צריכה לדעת לתת מענה לכמה שיותר מכוניות", מציין אלנברג, "בתדיראן, למשל, כחלק מתפיסת השירות, כל דגם חדש שמגיע ארצה נבדק במעבדת האינטגרציה שלנו בקיסריה. שם אנחנו מכיילים את הפרוטוקולים ומפיצים עדכוני גרסה מרחוק (OTA) באופן אוטומטי וגורף, ללא השבתות שטח ולכל העמדות הפרוסות ברחבי הארץ".

חשוב לציין שמסך תצוגה גדול ומרשים משמש לא רק להפעלת העמדה אלא גם יכול להיות פלטפורמה לפרסום חומרים שיווקיים כך שעמדת הטעינה, הממוקמת גם כך במיקום מרכזי ואטרקטיבי, מתפקדת גם ככלי שיווקי.

לסיכום,

במילים פשוטות, חוויית טעינה חשמלית הולכת הרבה מעבר לחומרה ותוכנה אלא מהווה אקו-סיסטם שבו השלם גדול מסך חלקיו. מתחם טעינה שמתוכנן נכון מעלה את ערך הנדל"ן, משדרג את חוויית הלקוח ומייצר תנועה חוזרת לאורך זמן.